סעדיה גלב
בן שלומית ושמחה
1 באוקטובר 1913 -- 17 בינואר 2010

סעדיה נולד בבוריסלב, גליציה באוקטובר 1913. תקופת ילדותו המכוננת עוצבה כשהעיר והמחוז עברו מיד ליד תוך התפוררות האימפריה האוסטרית-הונגרית. המציאות הסוערת הזאת הכשירה התנכלויות אנטישמיות תכופות וגרמה קשיים כלכליים נרחבים. אביו, שמחה הוסמך לרבנות בוינה, וייסד תלמוד תורה עברי בבוריסלב. בבית הספר הזה גם התמקדה פעילות תנועות הנוער הציוניות בעיר: גורדוניה, החלוץ והשומר הצעיר. סעדיה לקח חלק פעיל בפעילות זו למרות גילו הצעיר.

בשנת 1926 היגרה אם המשפחה, שולמית יחד עם שלושת בניה, עמיאל, סעדיה וחגי למניאפוליס שבארצות הברית, שם כבר ישב אביו של סעדיה, שמחה ולימד בעיר בתלמוד תורה. במניאפוליס ילדה שולמית את בתה אביבה.

שנת 1928 הצטרף סעדיה לחבורת הנוער דוברי העברית במניאפוליס, ובאותה שנה ייסד בעיר סניף צעירים דוברי עברית של "פועלי ציון".

עד לשנת 1934 הספיק סעדיה להשלים לימודים לקבלת תואר ראשון ושני באוניברסיטת מינסוטה, תוך שהמשיך בפעילות ענפה בתנועת הנוער של פועלי ציון.

בשנת 1934 החל סעדיה ללמוד בבית ספר לעבודה סוציאלית בניו-יורק, לאחר שזכה במילגה למימון לימודיו אלו. במהלך הלימודים בבית הספר לעבודה סוציאלית, היה סעדיה שותף ליסוד תנועת הנוער הציונית-חלוצית, "הבונים" בארצות הברית.

מאז יסוד תנועת "הבונים" ועד לעלייתו לארץ-ישראל, הוא מילא מגוון תפקידים תנועתיים לרבות שליחויות מטעם "הבונים" ברחבי ארה"ב. נוסף על כך, הוא כיהן כמזכיר מחלקת דוברי אנגלית ב"פועלי ציון" וגם כיהן כסגן מנהל מגבית ההסתדרות בארה"ב.

בשנת 1947 הגיעו סעדיה ואשתו, איילה וילדיהם, אהוד, יהודה ואילנה לארץ ישראל כתיירים, והתקבלו כחברים בקיבוץ כפר-בלום.

בכפר-בלום היה סעדיה מבוני ברכות הדגים בהפעילו טרקטור כבד מסוג קטרפילר D9. אחר-כך הוא עבד בבריכות כאחד הדייגים.

סעדיה מילא בקיבוץ את תפקידי הגזבר והמזכיר.

במשך שנים רבות הוא הקים וניהל את בית הארחה בכפר-בלום.

בתנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים" הוא שימש מספר שנים כמבקר התנועה, ויצא מטעמה לשליחויות בארצות-הברית.

בגליל העליון מילא סעדיה את תפקידי מזכיר סניף מפלגת מפא"י בקרית-שמונה, וגזבר וסגן יו"ר המועצה האזורית הגליל העליון. בנוסף לאלה עמד סעדיה בראש תאגיד התיירות בגליל העליון.

במשך השנים היה סעדיה שותף בהדרכתם וחינוכם של קבוצות חניכי תנועת הנוער "הבונים" שהגיעו לתקופות הכשרה בכפר-בלום. הוא גם הרבה להרצות על חיי הקיבוץ בפני קבוצות אחרות שהתארחו בכפר-בלום לאורך השנים.

במשך כל תקופת חייו בכפר-בלום היה סעדיה פעיל בחיי החברה והכלכלה של הקיבוץ, והשפעתו ניכרה בתחומים אלה.

במותו הותיר אחריו סעדיה שני בנים, אהוד ויהודה בת, אילנה, עשרה נכדים ועשרה נינים.


[לדף הבית]