<
	גולדה מאיר (מאירסון) בת בלומע ומשה-יצחק מאבוביץ
	3 במאי 1898 -- 8 בדצמבר 1978
	גולדה נולדה בעיר קייב, שבאוקראינה. בשנת 1906 היגרה יחד עם משפחתה לארצות הברית, שם סיימה את לימודיה וזכתה בתעודת הוראה. בשנת 1915 הצטרפה גולדה למפלגת "פועלי ציון" וכעבור 6 שנים עלתה לארץ-ישראל עם בעלה, מוריס מאירסון, ויחד הצטרפו כחברים בקיבוץ מרחביה. בשנת 1924, לאחר שעזבה את הקיבוץ, החלה את פעילותה בהסתדרות הכללית. ב-1928 היא נבחרה לתפקיד מזכירת מועצת הפועלות. בשנים 1932 - 1937 יצאה גולדה בשליחות התנועה הציונית לארצות-הברית, בעיקר במטרה לגייס כספים. בשנת 1946 היא החליפה את משה שרת, שנעצר ע"י הבריטים, כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. עם הקמת המדינה ב-1948 מונתה גולדה לצירה הראשונה של ישראל במוסקבה. ב-1949 חזרה גולדה לארץ, נבחרה לכנסת הראשונה, ומונתה להיות שרת העבודה. בשנים 1956 -1965 כיהנה גולדה כשרת החוץ. בפברואר 1969 נבחרה גולדה מאיר לעמוד בראש הממשלה. במהלך כהונתה כראש ממשלה הופתעה מדינת ישראל על-ידי מצרים וסוריה, שפתחו נגדה במלחמה כוללת - מלחמת יום כיפור. לאחר ה"מחדל" של מלחמת יום כיפור, ותחת לחץ ציבורי, התפטרה גולדה מאיר מתפקידה.

[לדף הבית]